בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ רַק שֶׁקֶט בּוֹדֵד, עוֹלֶה פִּתְאוֹם צְלִיל, מְנַחֵם וְרוֹעֵד. כִּי כָּל מַבָּטֵךְ הוּא כְּמוֹ תּוֹ שֶׁנִּפְתָּח, וְהָאוֹר בָּעוֹלָם מִתְרַבֶּה בִּזְכוּתֵךְ. לְמִי שֶׁתִּהְיִי לוֹ הַכֹּל יִתְחַדֵּשׁ, הַיּוֹם הָאָפֹור יְלַחֵשׁ לִכְבוֹדֵךְ בִּצְבָעִים שֶׁל אֵשׁ . כָּל רֶגַע אִתָּךְ הוּא שִׁירָה שֶׁזּוֹרֶמֶת, אַהֲבָה שֶׁהוֹפֶכֶת לִתְפִלָּה מְנַחֶמֶת.