No One Knew (for a story; 2010)
אף אחד לא ידע. אף אחד לא ידע את סודה, אף אחד לא ידע. אף אחד לא ראה איך לילות היא בכתה, איך דמעות של שברים היא כיסתה מיטתה. אף אחד לא הבחין איך ברחה בימים, איך שיקרה לפעמים. אף אחד לא הרגיש איך ניסתה להכחיש, לא חיפש אחריה עד אמצע הכביש אף אחד לא תהה לאן צחוקה נעלם, אף אחד לא חלם. מבטים אטומים, הם דקרו מבפנים, נקבעו, נקפאו, נחרטו על סלעים. אף אחד לא הבחין בחדות של סכין, אף אחד לא ניסה להבין. אף אחד לא ידע. אף אחד לא קלט איך בנתה לה מקלט, לא שמע את הדלת ננעלת לאט. אף אחד לא שיער איך הפחד בוער, לא מצא מה חסר. אף אחד לא ידע. אף אחד לא ניחש איך בערה בה האש, איך גאה בה הים, איך הכל התפוצץ. אף אחד לא הרהר איך חלום התפורר, איך הכול התפזר. אף אחד לא ידע. אף אחד לא ידע את סודה, אף אחד לא ידע. אף אחד לא ראה איך שנים היא בכתה, איך דמעות של שברים היא כיסתה שמלתה. אף אחד לא הבחין איך אבדה לפעמים, כן. אף אחד העז לדמיין.
