תהילים - פרק כ

לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ הַשֵּׁם בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹקֵי יַעֲקֹב. יִשְׁלַח־עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ. יִזְכֹּר כָּל־מִנְחֹתֶךָ, וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה. יִתֶּן־לְךָ כִלְבָבֶךָ, וְכָל־עֲצָתְךָ יְמַלֵּא. נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ, וּבְשֵׁם־אֱלֹקֵינוּ נִדְגֹּל; יְמַלֵּא **הַשֵּׁם** כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ. עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי הוֹשִׁיעַ **הַשֵּׁם** מְשִׁיחוֹ; יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ. אֵלֶּה בָּרֶכֶב, וְאֵלֶּה בַסּוּסִים; וַאֲנַחְנוּ, בְּשֵׁם **הַשֵּׁם** אֱלֹקֵינוּ נַזְכִּיר. הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. הַשֵּׁם הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם־קָרְאֵנוּ.